בעוד שמהפכת ה- AI (בינה מלאכותית) ממשיכה לטלטל את השווקים הגלובליים בקצב שקשה לעיכול, נדמה שהדבר היחיד שמוסכם על כולם הוא שאיש אינו באמת יודע לאן כל זה הולך.
בתוך ים התחזיות, שנעות בין אוטופיה טכנולוגית לחיסולן המוחלט של תעשיות מסורתיות, התפרסם דיווח מעניין במיוחד: סבסטיאן מלבי (Sebastian Mallaby), עמית בכיר במועצה ליחסי חוץ בארה"ב ובעל טור ב- "ניו יורק טיימס" ,מעריך כי למרות הדומיננטיות הבלתי מעורערת שלה, OpenAI תמצא את עצמה חסרת כל ועל סף פשיטת רגל בתוך 18 חודשים בלבד.
הכסף אוזל וההוצאות מזנקות
מלבי מעריך כי בעוד ענקיות כמו גוגל, מיקרוסופט ומטא מרוויחות הרבה מעסקי תוכנה של הדור הקודם, כאלה שבזכותם הן יכולות להרשות לעצמן להוציא מאות מיליארדי דולרים כדי לפתח את ה- AI, מפתחים עצמאיים כמו OpenAI נמצאים במצב שונה. בטור הוא רשם "אני מניח שבמהלך 18 החודשים הקרובים, ל- OpenAI ייגמר הכסף".
הסיבה לדאגה אינה נעוצה רק בתחזיות והערכות כלליות, אלא במספרים האמיתיים שמאחורי הקלעים. דוחות חיצוניים מהשנה האחרונה חושפים "בור" תקציבי שרק הולך ומעמיק: בעוד שבשנת 2025 ענקית ה- AI צפויה להוציא כ- 8 מיליארד דולר, קצב ההוצאות שלה עלול לזנק לסכום דמיוני של 40 מיליארד דולר עד 2028.
כאשר מציבים את הנתונים הללו מול הצהרות החברה עצמה, לפיהן היא צופה מעבר לרווחיות רק בשנת 2030, המתמטיקה הופכת למדאיגה במיוחד. הפער הזה של עשרות מיליארדי דולרים שצריך לגייס רק כדי "להחזיק את הראש מעל המים" עד סוף העשור, מעלה שאלות קשות לגבי היכולת של המודל העסקי הנוכחי של החברה לשרוד את העלויות של מערכות המחשוב המפלצתיות שיש ברשותה ואלה המתוכננות להתווסף בהמשך.
מרכזי הנתונים החדשים מגדילים את הסיכון הפיננסי
אלטמן מקדם כיום מיזמי ענק להקמת מרכזי נתונים בעלות מוערכת של כ- 1.4 טריליון דולר – סכום שנראה לרבים מנותק מהמציאות הכלכלית של החברה. מלאבי מזהיר כי גם אם OpenAI תנסה "לשלם" על המיזמים הללו באמצעות המניות שלה, שייתכן ונהנות כעת מתמחור יתר קיצוני, היא עדיין ניצבת מול "תהום פיננסית" שקשה לראות את הקצה שלה.
מלאבי מדגיש כי המצטרפות החדשות לתחום, ו- OpenAI בראשן, נמצאות בעמדת נחיתות מול חברות ותיקות כמו מיקרוסופט או מטא. בניגוד לסטארטאפים שמנסים לבנות את עצמם מאפס, לענקיות הללו כבר יש מכונות משומנות היטב לייצור כסף – מפרסום דיגיטלי ועד לתוכנות ארגוניות, שמאפשרות להן "לבזבז" מיליוני ואף מיליארדי דולרים על ה- AI. הן יכולות להרשות לעצמן להמתין בסבלנות עד שההשקעות הגדולות ב- AI יתחילו להניב רווחים, בעוד שהשחקניות הצעירות נאלצות להילחם על הישרדותן בכל סבב גיוס מחדש.
לדבריו, רוב האנשים משתמשים בשירותים חינמיים ואין להם בעיה לעבור למתחרה ברגע שהצ'אטבוט הקבוע שלהם מתחיל להציג פרסומות או להוסיף כל מיני מגבלות שימוש.
מלאבי סבור כי מדובר במכשול זמני בלבד עבור ענקיות ה- AI. המפתח להישרדותן טמון במעבר מצ'אטבוטים רגילים לסוכני AI שיוטמעו עמוק בשגרת היום-יום שלנו. ככל שהסוכנים הללו יהפכו לחלק בלתי נפרד מחיינו, כך יהיה קשה יותר להחליף אותם או לנטוש את השירות.
בטווח הרחוק, הנכס היקר ביותר של OpenAI לא יהיה הקוד עצמו, אלא התלות המוחלטת של המשתמשים במערכת שמכירה אותם מבפנים, מה שעשוי להיות חבל ההצלה הכלכלי שיגשר על פני "החור השחור" במאזן.
