המרוץ העולמי אחר תשתיות המיועדות לבינה מלאכותית כבר מזמן אינו מתנהל רק על הקרקע. לאחר שמספר ענקיות טכנולוגיה הכריזו על תוכניות להקים מרכזי נתונים במסלול סביב כדור הארץ, כעת גם סין מעלה הילוך. המדינה אישרה הקמת גוף חדש בשם 'מרכז החדשנות לתעשיית מחשוב החלל', שמטרתו לאחד את כל שרשרת הפיתוח – החל מיצרניות רקטות ולוויינים, דרך חברות שבבים ועד למפתחות שירותים וכלים המבוססים על בינה מלאכותית, כדי להקים בעתיד מרכזי נתונים בחלל שאינם תלויים ברשת החשמל הארצית.
לפי ההודעה שממשלת סין פרסמה, מדובר במהלך אסטרטגי שנועד להתמודד עם אחת הבעיות הגדולות ביותר בעידן שבו הבינה המלאכותית שולטת: צריכת החשמל האדירה של מרכזי הנתונים. במקום להעמיס על רשתות החשמל בכדור הארץ, הרעיון הוא להציב לוויינים גדולים במסלול סביב כדור הארץ שיופעלו באמצעות אנרגיה סולארית, יבצעו עיבודי AI בחלל וישדרו את התוצאות חזרה לכדור הארץ.
ההכרזה של בייג'ינג הגיעה שבוע לאחר שספייס X (SpaceX) חשפה את לוויין AI1, המהווה את הדור הראשון בתוכנית השאפתנית של אילון מאסק להקים מרכזי נתונים במסלול סביב כדור הארץ.
גם פרויקט Sunrise, המזוהה עם חברת החלל של ג'ף בזוס, מתקדם בכיוון דומה ושואף לנצל את יתרונות החלל עבור תשתיות מחשוב עתירות ביצועים.
הסינים נותנים פייט בכל תחום
מרכז החדשנות החדש בסין לא יעסוק רק בשיגור לוויינים. לפי התוכנית, הוא ירכז בתוכו מחקר ופיתוח בשישה תחומים מרכזיים שנחשבים קריטיים להצלחת הפרויקט. אחד התחומים החשובים ביותר הוא פיתוח שבבים עמידים לטמפרטורות קיצוניות ולקרינה בחלל, שכן חומרה רגילה אינה מסוגלת לפעול לאורך זמן בתנאים הקשוחים של המסלול.
תחום נוסף הוא פיתוח פלטפורמות לוויין מתקדמות, שיוכלו להתמודד עם עומסי מחשוב גדולים, מערכות תקשורת מהירות ומערכי קירור ייעודיים לפיזור החום שנוצר במהלך הרצת מודלי AI. בנוסף, החוקרים יתמקדו בפיתוח מודלי בינה מלאכותית גדולים המותאמים לעבודה תחת מגבלות הספק. כלומר, מודלים שמסוגלים לספק ביצועים גבוהים גם כאשר צריכת החשמל מוגבלת.
המהלך מגיע על רקע מגבלות הייצוא האמריקאיות על שבבים מתקדמים לסין. במקום להסתמך על ספקים חיצוניים, בייג'ינג מנסה לחזק את שיתוף הפעולה בין תעשיות החלל, השבבים והבינה המלאכותית, כדי להאיץ פיתוח טכנולוגיות מקומיות ולהגיע לעצמאות טכנולוגית.
החזון גדול, המציאות מורכבת
למרות ההבטחה הגדולה, מרכזי נתונים בחלל עדיין ניצבים בפני שורה ארוכה של אתגרים הנדסיים:
- מערכות הקירור בחלל מורכבות משמעותית בגלל החוסר בחמצן
- החומרה חייבת לעמוד בקרינה קוסמית
- עלויות השיגור גבוהות
- כל תקלה מחייבת פתרונות תחזוקה מורכבים במיוחד
מנגד, היתרונות ברורים:
- אספקת אנרגיה סולארית כמעט רציפה
- הפחתת העומס על רשתות החשמל בכדור הארץ
- קיים פוטנציאל להפעלת מערכי מחשוב עצומים ללא מגבלות התשתית הקיימת כיום
אם עד לאחרונה המרוץ לבינה מלאכותית התמקד בשבבים, במודלים ובמרכזי נתונים על הקרקע, נראה שכעת החזית הבאה כבר נמצאת במסלול סביב כדור הארץ. השאלה הגדולה היא מי תהיה החברה או המדינה הראשונה שתצליח להפוך את החזון הזה למציאות מסחרית.








