כבר לא אנונימי ? בניו יורק טיימס טוענים כי חשפו את ממציא הביטקוין

במשך קרוב לשני עשורים, השאלה "מי הוא סאטושי נאקאמוטו ?" הדהדה בעולם כחידה הגדולה ביותר של המאה ה- 21. ממציא הביטקוין, האדם המסתורי שחולל מהפכה פיננסית גלובלית וצבר הון שמוערך בעשרות מיליארדי דולרים, הצליח לשמור על אנונימיות מוחלטת מאז השקת המטבע ב- 2009. אולם, תחקיר מקיף של העיתונאי החוקר ג'ון קרירו (John Carreyrou) מהניו יורק טיימס, טוען כי מדובר באדם באק (Adam Back), מתכנת מחשבים וקריפטוגרף בריטי, והמייסד של חברת Blockstream.

התחקיר של קרירו אינו מתבסס על ראייה אחת או שתיים, אלא על הצלבה של אלפי נתונים, ניתוחים לשוניים מורכבים והבנה עמוקה של ההיסטוריה של תנועת ה- "Cypherpunks". כל הממצאים משרטטים דמות שהדמיון שלה לסאטושי גדול מדי בכדי להיחשב לצירוף מקרים סטטיסטי.

המצוד אחר סאטושי

המסע של קרירו החל דווקא באכזבה. בסוף שנת 2024, הסרט הדוקומנטרי "Money Electric" של HBO טען כי חשף את סאטושי, אך הראיות שהוצגו בו לא היו מספקות ולא שכנעו את הקהילה. עם זאת, סצנה אחת בסרט תפסה את עינו של קרירו: הראיון עם אדם באק.

באק, מומחה קריפטוגרפיה ומוביל דעת קהל בעולם הביטקוין, הפגין במהלך הראיון שפת גוף שגרמה לקרירו לחשוד – מצמוצים מהירים, תנועות ידיים עצבניות וחיוכים מובכים כשנשאל על זהותו של סאטושי.

מכאן, החל קרירו בשיטת עבודה יסודית שכללה ניתוח של מאות מיילים שנחשפו במשפטו של קרייג רייט (Craig Wright), המתחזה שטען שהוא סאטושי. המיילים הללו, שנשלחו בין סאטושי למתכנת הפיני מרטי מלמי (Martti Malmi) בימיו הראשונים של הביטקוין, סיפקו הוכחה חדשה ומוצקה יותר מאי פעם.

המילים שהסגירו את אדם

אחת השיטות המרכזיות בתחקיר הייתה הניתוח הסגנוני (Stylometry). סאטושי נאקאמוטו נודע בכך שהשתמש בתערובת של אנגלית בריטית ואמריקאית, וקרירו מצא כי אדם באק משתמש בדיוק באותו שילוב מוזר:

• איות בריטי: שימוש במילים כמו "colour" או "organisation", לצד סלנג אמריקאי כפרי.
• ביטויים ייחודיים: המילה "dang" (ביטוי אמריקאי עממי) מופיעה בכתביו של באק וגם בפוסטים של סאטושי.
• מונחים טכניים ייחודיים: השימוש במילה "backup" כפועל במילה אחת, או המונח "menace to the network" (איום על הרשת) מופיעים באופן עקבי אצל שניהם.

מעבר לכך, סאטושי הטמיע בבלוק הראשון של הביטקוין כותרת מעיתון הטיימס הלונדוני. באק הוא בריטי שחי בלונדון באותה תקופה, מה שמסביר את הגישה הפיזית לעיתון המודפס בבוקר ה- 3 בינואר 2009.

העקרונות ששורטטו עשור לפני הביטקוין

אדם באק אינו סתם "חשוד". מדובר במי שהמציא את Hashcash ב- 1997, הטכנולוגיה שעליה מבוססת הכרייה של ביטקוין. בנוסף לכך, סאטושי עצמו ציטט את באק במאמר הלבן (White Paper) של הביטקוין.

קרירו טוען כי המיילים שבאק הציג כביכול מסאטושי לעצמו ב- 2008 היו "סיפור כיסוי" גאוני שנועד לייצר הפרדה בין שתי הדמויות.

הממצא המדהים ביותר בתחקיר הוא סדרת פוסטים שכתב באק ברשימת התפוצה של Cypherpunks, כ- 11 שנים לפני השקת הביטקוין. בפוסטים הללו, באק תיאר במדויק מערכת כלכלית חדשה.

אלה 5 העקרונות של ה- "בנקאות המבוזרת" לפי אדם באק (1997):

• ביזור מוחלט: רשת שבה כל הצמתים (Nodes) שווים ואין שום גורם מרכזי שיכול לסגור אותה.
• פרטיות מלאה: שימוש בקריפטוגרפיה כדי להבטיח אנונימיות של המשלם והמקבל.
• מספר מטבעות מוגבל מראש: מנגנון למניעת אינפלציה (בדומה לזהב).
• ביטול הצורך באמון: המערכת פועלת לפי קוד מתמטי ולא לפי הבטחות של בנקאים.
• פרוטוקול שניתן לאימות ציבורי: ספר חשבונות פתוח שבו כל אחד יכול לוודא את העסקאות.

כל 5 האלמנטים הללו הם המרכיבים העיקריים של הפרוטוקול שסאטושי הציג לעולם ב- 2008. הכתיבה והניסוחים שבהם השתמש באק ב- 1997, כמו "nodes could come and go", דומים מאוד לאלה שסאטושי השתמש בהם במאמר הלבן: "nodes can leave and rejoin the network at will".

המלחמה בריכוזיות

קרירו חפר עמוק גם בפן הפוליטי. באק היה פעיל נלהב נגד ניסיונות הממשל האמריקאי להגביל הצפנה בשנות ה- 90. הוא אף ייצר חולצות עם קוד הצפנה עליהן כדי להוכיח שקוד הוא חופש ביטוי.

סאטושי, מצידו, הטמיע מסרים פוליטיים דומים בביטקוין, כולל ה- "Easter Egg" על תאריך הולדתו (ה- 5 באפריל), יום החרמת הזהב הפרטי בארה"ב. שנים לפני כן, באק כתב פוסט שבו תהה על הרציונל מאחורי אותו חוק היסטורי.

דמיון נוסף נמצא בהשוואה בין שירותי שיתוף קבצים. סאטושי הסביר במיילים שלו מדוע רשתות לשיתוף קבצים כמו נאפסטר (Napster) נכשלו ורשם ש- "הממשל ערף להן את הראש", בעוד שרשתות מבוזרות כמו גנוטלה (Gnutella) מצליחות לשרוד בזכות הטכנולוגיה שעליה הן מבוססות.

קרירו מצא שבאק השתמש בדיוק באותה השוואה, עם אותן דוגמאות של נאפסטר מול גנוטלה, בשלושה פוסטים שונים, שנים קודם לכן.

האובססיה המשותפת לדואר זבל

נקודה מעניינת נוספת היא השימוש בביטקוין ככלי למלחמה בספאם. באק המציא את Hashcash במקור כדי להילחם בדואר זבל – הרעיון היה שהשולח יצטרך לשלם דמי משלוח ולהשקיע "כוח מחשוב" כדי לשלוח מיילים.

סאטושי, בפוסטים המוקדמים שלו, העלה בדיוק את אותה הצעה: להשתמש בביטקוין כדרך לסנן הודעות של מפרסמים או למנוע מתקפות ספאם. עבור שניהם, המטבע לא היה רק כסף, אלא פתרון טכנולוגי לבעיות שונות שקיימות ברשת ובפרט בעיות תקשורת.

מדוע סאטושי (או באק) נשארו אנונימיים ?

לפי קרירו, התשובה פשוטה: חשש מתביעות ואידיאולוגיה. באק ראה מקרוב כיצד הממשל רודף אחר מתכנתים שבונים כלים שונית להגנה על הפרטיות. קריסת נאפסטר גרמה לו להבין שאם למערכת יש "ראש", הממשל יכרות אותו. כך שביטקוין חייב להישאר אנונימי וחסר פנים כדי לשרוד.

בנוסף, המאגר של סאטושי מוערך ב- 1.1 מיליון מטבעות ביטקוין. חשיפת הזהות שלו הייתה הופכת את באק לאחד האנשים העשירים בעולם באופן מיידי, מה שהיה מסכן את ביטחונו האישי ומערער את התדמית המבוזרת של המטבע.

האם זה סוף התעלומה ?

התחקיר של ג'ון קרירו מציג שורה של ראיות נסיבתיות משמעותיות ומשכנעות. כמות צירופי המקרים – מהרקע האקדמי בשפת התכנות ++C ומערכות מבוזרות, דרך הסגנון הלשוני הייחודי ועד לתוכניות המפורטות מ- 1997 – כל אלה, מחזקים את ההערכה שאדם באק הוא אכן ממציא הביטקוין – סאטושי נאקאמוטו.

למרות שבאק ממשיך להכחיש בתוקף את הטענות, התחקיר של קרירו מספק את התחקיר הטוב והמעמיק ביותר שהתפרסם עד כה, עם הכי הרבה הוכחות.