ה- A6x של OPPO נכנס לזירת הסמארטפונים המוזלים עם מטרה ברורה: להציע חבילת בסיס במחיר לכל כיס. הוא לא מנסה להתחרות במכשירי ביניים ובטח שלא לקרוץ למשתמשים כבדים, אלא לפנות למי שמחפש טלפון פשוט, יום-יומי ובלי דרישות גבוהות. בדרך לשם, כמו שנגלה בהמשך, OPPO נאלצה לבצע לא מעט פשרות.
עיצוב שלא מרגיש מוזל
נתחיל מהנתונים על הנייר: מדובר בסמארטפון עם מסך IPS בגודל 6.7 אינץ' וקצב רענון שמגיע עד 120 הרץ, מעבד Snapdragon 685, זיכרון עבודה בנפח 4 גיגה-בייט ואחסון פנימי של 128 גיגה-בייט. מערך הצילום כולל חיישן אחורי של 13 מגה פיקסל ומצלמת סלפי של 5 מגה פיקסל. הסוללה בנפח נדיב של 6,100 מיליאמפר/שעה ויש גם עמידות IP64, שמעניקה הגנה בסיסית מאבק והשפרצות מים – תוספת מבורכת.
למרות שמדובר בדגם תקציבי, ה- A6x מרגיש טוב ביד והוא בהחלט מהנאים בקטגוריה. הגב עם טקסטורה מטאלית שמחליפה גוונים, והמסגרת, על אף שהיא פלסטיקית, מרגישה איכותית ונוקשת.
מידות המכשיר לא חריגות מדי בנוף, אבל משתמשים עם ידיים קטנות, כמו בני נוער ונשים, צריכים לקחת בחשבון שהשימוש ביד אחת בלבד יהיה מעט מאתגר.
עובי השוליים שמסביב למסך סביר ורק השול התחתון מעט רחב מהיתר. בפאה השמאלית של המכשיר שולב חריץ SIM שמאפשר להכניס אליו שני כרטיסים או כרטיס SIM בודד וכרטיס זיכרון MicroSD לצידו.
נתחיל מהצורך המובן מאליו של הסמארטפון: איכות השיחות טובה והרמקול הפנימי עושה עבודה מספקת. קיימת אפשרות להקלטת שיחות – רק קחו בחשבון שברגע שמתחילים להקליט את השיחה, נשמעת התראה קולית שמודיעה לצד השני בשיחה שהוא מוקלט. עניינים טכניים שחשוב לציין: אין תמיכה ב- 5G, אין כאן חיישן NFC ואין תמיכה ב- eSIM.
בתחום האבטחה, כמקובל שולבו שני חיישנים, סורק טביעת אצבע וחיישן זיהוי פנים. שניהם עובדים היטב בתנאים רגילים, כלומר כשהשמש או הפלורסנט המשרדי מספיק האירו את פנינו. יש קושי צפוי ושגרתי תחת תאורה חלשה, אבל החדשות הטובות שהן כאמור, סורק טביעת האצבע מוצלח וחיפה על סורק הפנים כשתאורה מספקת לא נכחה והחיישן התקשה לזהות אותנו.
בהירות עוצמתית וביצועים עצלים
עוברים לתצוגה. התכונה שמיד הרשימה אותנו הוא קצב הריענון האדפטיבי, שמגיע עד לתדר 120 הרץ – בונוס לא מובן מאליו בקטגוריה. הבעיה שכאן ההתלהבות מסתיימת ויתר התכונות מאוד סמליות: רזולוציה 1520X720 פיקסלים וצבעים "עייפים" מגבילים את חוויית הצפייה. זה לא אומר שלא תצליחו לצפות בסרטונים קצרים ביוטיוב או לבצע שיחות וידאו בווטסאפ, אבל שם זה גם מסתיים.
תשכחו מעריכת סרטונים למשל, ל- A6x אין את עושר הצבעים והרזולוציה המתוחה שנדרשת למשימות מתקדמות. נקודת אור מפתיעה היא הבהירות – גם תחת שמש ישירה וחזקה, המסך קריא מאוד. הישג לא מובן מאליו במכשיר מוזל.
באגף הביצועים, אין איך לייפות את המציאות. ה- Snapdragon 685 בשילוב זיכרון RAM בנפח 4 גיגה-בייט מתקשים להתמודד עם מערכת ההפעלה ועם עומס יום-יומי. את זיכרון ה- RAM אפילו הרחבנו עם אפשרות הזיכרון הוירטואלי, אבל זה לא תמיד עזר: אפליקציות עדיין נפתחו לאט ופגשנו באנימציות מקרטעות אפילו במעבר סתמי בין תפריטי הממשק. המכשיר לא קורס או נתקע לחלוטין, הוגן להדגיש, אבל התחושה הכללית פשוט איטית. למשתמשים שמסתפקים בפעולות בסיסיות, זה נסבל. מעבר לכך, היכונו לרגעים שדורשים סבלנות.
מבחני ה- Benchmark חיזקו את התחושה: ב- Geekbench השגנו 1,230 נקודות. בבדיקת הגיימינג Sling Shot השגנו 2,299 נקודות וב- Wild Life השגנו 653 נקודות. מדובר בציונים נמוכים שממקמים את ה- A6x הרחק מעולם הגיימינג או ריבוי המשימות.
מבחינת מערכת הפעלה ונוחות שימוש, ה- A6x מגיע עם הממשק ColorOS 15, המבוסס על אנדרואיד 15. מדובר בממשק מאוד נוח ודי אינטואיטיבי, בטח אם הגעתם מסמארטפון אחר מבוסס אנדרואיד – רק חבל שכאמור, הוא נורא איטי, באשמת המעבד כמובן.
עוד עניין שקשה להתעלם ממנו הוא כמות ה- "לכלוך" שיש בממשק: המכשיר מגיע עם המון אפליקציות ועזרים שהותקנו בו מבעוד מועד. זה לא נורא, כי את רובם הגדול אפשר למחוק – אבל זה עדיין מעצבן.
צילום בסיסי וסוללה מפתיעה
מערך הצילום מספק תוצאות בהתאם לציפיות ממכשיר בתקציב הזה: התמונות יוצאות ברוב הזמן עם צבעים "שטוחים", החדות מוגבלת ויש מדי פעם בעיות בפוקוס, שאולי אפשר לתקן נקודתית, אבל החיישן האוטומטי לא עושה חיים קלים.
באור יום הצלחנו להוציא כמה תמונות סבירות. "נלחמנו" קצת בחשיפה, המיקוד בסך הכל בסדר ברוב הזמן ופירוט הצבעים נע בין "בינוני" ל- "טוב" – אבל כאמור, כל זה כשיש תאורה טבעית תומכת ברקע.
אבל בלילה אל תצפו לתמונות דומות ואיכות הצילום צונחת משמעותית. התופעה מוכרת, אבל ב- A6x זה מורגש אף יותר.
גם יכולות הווידאו בסיסיות לחלוטין, הקלטה ב- 1080p ב- 30fps בלבד. במילים אחרות, זה לא סמארטפון ליוצרי תוכן, אלא לתיעוד טכני בלבד כמו צילום חשבונות, להזכיר לעצמכם איפה חניתם ואולי תמונות של הילדים – לכל היותר.
בענייני סוללה, ה- A6x הפתיע אותנו לטובה. הסוללה מגיעה בנפח מרשים, 6,100 מיליאמפר/שעה, והחזיקה יום וחצי ואפילו לפעמים קצת יותר, בשימוש שגרתי מאוד – מיילים, שיחות מעת לעת, ווטסאפים ואפילו צפייה בת 50 דקות בהרצאה ביוטיוב. בהחלט מרשים.
טעינה מהירה אין כאן, אבל כן תמצאו מטען באריזה – יתרון נדיר בשוק הסמארטפונים הנוכחי. הטעינה המלאה איטית יחסית: לקח כשעתיים להביא את הסוללה מ- 0% ל- 100%.
בשורה התחתונה
ה- OPPO A6x הוא לא סמארטפון שמנסה להרשים, אלא כזה שבא לתת פתרון בסיסי, יציב ומוזל למי שמוכן לחיות עם פשרות ברורות.
זהו סמארטפון קלאסי ל- "משימות סטנדרטיות", בלי יומרות ובלי הבטחות גדולות ובקיצור – מכשיר לבני נוער או למשתמשים עם דרישות צנועות. כל עוד מדובר בשיחות, הודעות וואטספ, גלישה קלה וקצת וידאו, ה- A6x יעשה את העבודה. מי שמחפש ביצועים זריזים, צילום איכותי ושאר פיצ'רים מודרניים – יצטרך לחפש מכשיר אחר.
הוא עולה 679 ש"ח, מגיע עם אחריות לשנתיים על ידי היבואן הרשמי וזמין בצעים סגול וכחול.
