אתם בטח רגילים לשמוע על מודלי AI שכותבים קוד, מנתחים מסמכים או אפילו משחקים במשחקי מחשב, אבל הפעם ChatGPT-6 Astra קיבל משימה קצת שונה: לפענח הודעת רדיו צבאית גרמנית מ- 1918, שלא הצליחו לפענח יותר ממאה שנה.
ההודעה נשלחה בשלהי מלחמת העולם הראשונה והופיעה ברשימה של 50 צפנים שטרם נפתרו באתר הגרמני Scienceblogs.de. היא הוצפנה באמצעות ADFGVX, שיטת הצפנה שבה השתמש הצבא הגרמני בתקופה ההיא ושילבה טבלה של אותיות ומספרים עם מילת מפתח ששימשה לערבוב ופענוח המידע.
פרינץ (Prinz), המפתח שלטענתו פיענח את ההצפנה, רשם בחשבון ה- X שלו כי העביר את ההודעה ל- GPT-6 Astra והמודל הצליח להגיע לטקסט קריא באמצעות מילת המפתח 'TRUPPENVERSCHIEBUNG'. לפי הפענוח, ההודעה דיווחה על סיירת בריטית שהגיעה לסבסטופול שבחצי האי קרים ב- 24 בנובמבר, ועל שייטת של בעלות הברית שאמורה להגיע יומיים לאחר מכן.
עוד חרטוט של AI ?
אבל איך אפשר לדעת שהפענוח באמת נכון ? כאן מגיע החלק המעניין. אסטרה השווה את המידע שהוא פענח לרישומים צבאיים מאותה תקופה וגילה שהסיירת הבריטית HMS Canterbury אכן הגיעה לסבסטופול ב- 24 בנובמבר 1918. גם שייטת של בעלות הברית הגיעה לשם ב- 26 בנובמבר, בדיוק כפי שנכתב בהודעה.
אחד התווים בהודעה לא פוענח בצורה ברורה, אסטרה הצליח לזהות רק שהמספר מסתיים ב- 4. לאחר השוואה לרישומים ההיסטוריים, נראה שהכוונה הייתה ל- 24 בנובמבר.
הטעות שעיכבה את הפענוח
אז מדוע לקח יותר ממאה שנה לפענח את ההודעה ? לפי אסטרה, ייתכן שהחוקרים פשוט ניסו לפענח עם מילת מפתח לא נכונה. בעבר סברו ש- 'TRUPPENVERSCHIEBUNG' נכנסה לשימוש רק ב- 9 בדצמבר 1918, בעוד שההודעה שודרה כבר ב- 29 בנובמבר. לכן, ייתכן שהחוקרים פשוט לא ניסו להשתמש במילת המפתח הזאת.
אם הפענוח יאומת גם על ידי חוקרים אחרים, הוא עשוי לפתוח פתח לשימוש ב- AI כדי לחקור ולנסות לפענח מקרים נוספים בהיסטוריה שעדיין נותרו ללא פתרון. במקרה הזה, אסטרה השתמש בשיטת ההצפנה ובמילת המפתח, ולאחר מכן השווה את התוצאה לרישומים היסטוריים מאותה תקופה.
