אחרי הפסקה של כמה שנים, המפתחים של The Coalition מחזירים אותנו לאירוע שעיצב את כל היקום הכאוטי של Gears of War המכונה E-Day, "יום ההתעוררות" אם תרצו, הרגע שבו גזע ה- Locust יצאו מבטן האדמה והפכו את כדור הארץ לזירת מלחמה אחת גדולה. הפעם אנחנו חוזרים אל Marcus Fenix הצעיר ואל Dominic Santiago, עוד לפני שהפכו לדמויות המוכרות מהמשחקים המקוריים.
כבר מהרגע הראשון ברור ש- E-Day לא מנסה להיות משחק Gears בולט בנוף. בדיוק ההפך, הוא רוצה להזכיר למה המשחק הראשון מ- 2006 היה כל כך משמעותי ואהוב בשעתו. העיר Kalona הופכת לזירת מלחמה, הרחובות מתמלאים באזרחים נמלטים, כוחות הצלה מבולבלים, כלי רכב הרוסים, בניינים קורסים ו- Locust שמגיחים מהאדמה ללא היכר. התחושה שמתקבלת היא אסון בזמן אמת וחוסר שליטה סינמטי מרהיב.
רגעים קולנועיים לצד משימות מיותרות
מבחינת העלילה, קחו בחשבון שבדומה לכל כותר prequel, יש למשחק יתרון וחיסרון בסיפור וביכולת שלו להשאיר אותנו "ערניים". החזרה אחורה בזמן והתעסקות בעבר שהתחיל את הכל היא נקודת חוזק למעריצי המשחק. זכינו לראות דמויות מוכרות לפני שנהפכו ללוחמים מהוללים, להבין טוב יותר את מערכת היחסים ביניהם ולחוות את ה-Emergence Day מנקודת מבט אישית ומפורטת יותר. מצד שני, מאחר ומדובר במשחק שתוצאתו די ידועה מראש. כלומר, ידענו שהמלחמה תתחיל, הבנו מראש פחות או יותר מי יישאר בחיים ותחושת אי-הוודאות פשוט לא קיימת כאן.
זה לא אומר שאין עלילה, כמובן. מבלי לחשוף יותר מדי פרטים וספוילרים שעלולים להרוס את הסיפור, זכינו לחוות כמה וכמה רגעים מרגשים וקולנועיים, עם דמויות שקל להתחבר אליהן, אם כי אין ספק שהמשחק משתמש בטריק הכי ישן בספר וגורם לנו להישען על נוסטלגיה מתוקה. לטעמנו, העלילה דווקא הבריקה יותר כשהתמקדה בכאוס של תחילת הפלישה ופחות כשהיא מנסה להאריך את המסע באמצעות משימות משנה באותם אזורים מוכרים.
נשקים עוצמתיים ואקשן בלי הפסקה
ומה לגבי המשחקיות ? מערכת הירי מבוססת המחסה, שהפכה לסימן ההיכר של הסדרה, מרגישה מצוין ומי שמכיר את משחקי הסדרה ירגיש מיד בבית. הדמות מגיבה מהר יותר, התנועה זורמת יותר, אפשר לקפוץ, לטפס, להחליק אל מחסה ולהשתמש בסביבה בצורה דינמית יותר. אהבנו שהמחסות עצמם פחות מרגישים כמו אוסף קירות סטטיים שמחכים שנעבור ביניהם. במהלך קרב הם עשויים להיפגע, חלקי הסביבה מתפרקים ופתאום אף מיקום אינו בטוח. במילים אחרות, אי אפשר יותר "להתבנקר", לירות ממחסה ולהמתין עד שאחרון האויבים יחוסל.
גם כלי הנשק מרגישים כבדים ומשמעותיים, כיאה למשחק Gears קלאסי. הירי של רובי הסער, הצליפה והחיסולים הגרוטסקיים עם המסור המפורסם עדיין מספקים את הסחורה. E-Day גם מוסיף מערכת שדרוגים וכלי נשק שניתן להתאים באמצעות התאמות סמליות. זה לא משחק תפקידים עדיין, אבל כן הרגשנו שהמשחק מתמרץ אותנו להתנסות בכלי נשק ולהתאים אותם לסיטואציות שונות.
לצערנו, צריך גם להתייחס לפיל שבחדר: המשחק מגלה כמעט את כל הקלפים שלו מוקדם יחסית. הקרבות, מצוינים ככל שיהיו, מייצרים לאט לאט תחושת חזרתיות. מגיעים לזירה, תופסים מחסה, מחסלים גל של אויבים ומתקדמים לנקודה הבאה. קחו גם בחשבון שהקמפיין די ארוך ביחס לכמות הרעיונות החדשים שהוא מציע, לקח לנו בערך 20 שעות לסיים את המשחק, כולל השלמת לא מעט משימות צדדיות – ואנחנו לא בטוחים שהמשחק מצדיק את האורך הזה.
הטכנולוגיות DLSS ו- Ray Tracing מספקות חגיגה גרפית
מבחינה גרפית, ראויים כל השבחים לשיתוף הפעולה בין צוות המפתחים של The Coalition ואנבידיה (NVIDIA). המשחק מבוסס על מנוע Unreal Engine 5 ואין ספק שמדובר כרגע באחד ממשחקי ה- PC המרשימים ביותר מבחינה טכנולוגית.
התאורה הדינמית, הצללים, ההרס של הסביבה, כמות הפרטים של הדמויות והעולם, והדרך שבה מקורות אור שונים משפיעים על הסצנה יוצרים תחושה של משחק מהדור הנוכחי. במהלך הקרבות אפשר להבחין במאות מקורות אור דינמיים – החל מפנסי ניידות משטרה ואמבולנסים ועד לתאורה שמגיחה ממבנים הרוסים. גם חלקיקי האבק, העשן והזכוכיות תורמים לתחושת הסביבה הדינמית. כמובן שיש לקחת בחשבון שנדרש כרטיס RTX שמסוגל לתמוך בתכונות המבוקשות, כמו Mega Geometry, DLSS ו- Ray-Tracing כדי ליהנות מאותה חוויה סינמטית.
גם הסאונד היווה עבורנו חלק משמעותי מהחוויה. היריות נשמעות "כבדות", הפיצוצים מרעידים את האוזניים ושדה הקרב מעניק את תחושת הברוטליות שכל כך מזוהה עם משחקי Gears. המוזיקה ברקע עוברת בחוכמה בין רגעים קולנועיים מאיימים בזמן הקרבות לקטעים שקטים, שלטעמנו אפילו מטרידים יותר, כשחוזרים לאווירת האימה הכללית של ה-Emergence Day.
גם עבודת הדיבוב טובה ברובה והדמויות מצליחות להעביר את תחושת הלחץ והחוסר אונים של תחילת הפלישה. הדבר היחיד שהפריע לנו זה שחלק מהדיאלוגים בזמן קרב חוזרים על עצמם בתדירות גבוהה מדי, ובמהלך קמפיין ארוך זה מעט צורם.
בשורה התחתונה
בסופו של דבר, Gears of War: E-Day לא ממש מנסה להמציא את עצמו מחדש – אלא בעיקר להזכיר לשחקנים מה גרם להם להתאהב בו מלכתחילה. אז נכון, הקמפיין ארוך מדי, חלק מהאזורים חוזרים על עצמם והסיפור, למרות כמה רגעים חזקים, מוגבל במידה מסוימת מעצם היותו פריקוול.
אבל כשאתה ניצב מאחורי מחסה מתפרק, דורך את ה- Lancer ומנסה להתגבר על עוד גל Locust צמא דם, אפשר להבין למה Gears of War הוא מותג מוצלח גם ב- 2026. זו לא החזרה המושלמת של הכותר, אבל יש כאן בהחלט מסע נוסטלגי וקאמבק מתוק לאחד ממשחקי היריות המהנים ביותר מזה 20 שנה.
