תחשבו רגע על כל מה שנמצא עכשיו במחשב או בטלפון שלכם. תמונות שאספתם במשך שנים, מסמכים רגישים של העבודה, פרויקטים שהשקעתם בהם שעות, סרטונים של המשפחה ועוד מגוון קבצים חשובים. עכשיו תחשבו מה יקרה אם מחר בבוקר המחשב שלכם או כונן האחסון פשוט יפסיק לעבוד. בלי הודעה מוקדמת ובלי שיהיה לכם זמן להתכונן לזה, פשוט לא יגיבו. ברגע כזה כבר לא ממש משנה כמה המחשב עלה או איזה כונן אחסון יקר קניתם – אם אין לכם גיבוי, המידע שלכם עלול להיעלם יחד איתם. בדיוק בגלל מקרים כאלה אתם צריכים לעצור רגע ולשאול את עצמכם שאלה פשוטה: האם הקבצים שלכם באמת מגובים, או שאתם פשוט מקווים שלא תצטרכו להתמודד עם זה.
כאן נכנס לתמונה חוק הגיבוי 3-2-1, חוק פשוט שעוזר לעשות סדר בכל נושא הגיבויים. הרעיון הוא לא להסתמך על עותק אחד של הקבצים, אלא ליצור מספר קבצי גיבוי, כך שתקלה בכונן הקשיח, טעות אנוש או אפילו אירוע שיפגע במחשב לא ימחקו את כל המידע והקבצים החשובים שלכם. זה אולי נראה קצת מוגזם, אבל כשמדובר בקבצים שאי אפשר להחליף, כמה דקות של הכנה יכולות לחסוך הרבה כאב ראש אחר כך.
אז מה אומר חוק הגיבוי 3-2-1 ?
הרעיון מאחורי חוק 3-2-1 די פשוט: לא שמים את כל הביצים בסל אחד. במקום להסתמך על העותק המקורי בלבד ועוד איזה עותק אחד במקרה הטוב, יוצרים כמה עותקים ושומרים אותם במקומות שונים. כך, אם משהו קורה לעותק אחד, עדיין יש לכם עותקים נוספים שמהם תוכלו לשחזר את המידע והקבצים.
3 – עותקים של כל קובץ גיבוי
המספר הראשון – 3, מתייחס לכמות העותקים. כדאי שיהיו לכם לפחות שלושה עותקים של קובץ הגיבוי. כלומר, הקובץ המקורי ועוד שני קבצי גיבוי נוספים. כך, אם למשל כונן האחסון שמותקן בתוך המחשב מתקלקל, תוכלו לשחזר את הקבצים באמצעות עותק אחר ששמור במקום נוסף – בענן, בכונן אחסון חיצוני וכו'.

2 – אמצעי אחסון שונים
עכשיו מגיעים למספר השני בחוק שהמשמעות שלו היא – 2 סוגים שונים של אמצעי אחסון. הרעיון כאן פשוט, לא שומרים את כל העותקים באותו מקום ובאותה צורה.
לדוגמה: את קובץ הגיבוי הראשון אפשר לשמור במחשב, עותק נוסף כדאי לשמור בכונן חיצוני ועוד עותק יש לשמור בענן או בשרת NAS. אם אחד מאמצעי האחסון יתקלקל או ייפגע, עדיין יהיה לכם עותק נוסף במקום אחר שממנו תוכלו לשחזר את הקבצים.
1 – עותק שנמצא במקום אחר
המספר האחרון בחוק מתייחס למיקום של הגיבוי. לפחות עותק אחד צריך להישמר במקום אחר, הרחק מהמחשב. כונן חיצוני יכול לשרוד גם אם המחשב מתקלקל, כך שהוא פתרון מצוין לגיבוי. אבל מומלץ לא למקם אותו ליד המחשב, ואפילו לא באותו בית, כי חלילה במקרה של שריפה, הצפה או כל אסון פתאומי אחר שפוגע במקום שבו נמצא המחשב, גם כונן הגיבוי עלול להינזק. לכן, כדאי לשמור לפחות עותק אחד במקום אחר, למשל בענן או במקום פיזי אחר.
אפשר לשמור גם עותק אחד שמוגן מפני עריכה או מחיקה, כך שגם במקרה של תקלה או מתקפת כופר יהיה לכם עותק נוסף של קובץ הגיבוי.
כך תיצרו שגרת גיבוי שמותאמת אליכם
אין שיטת גיבוי אחת שמתאימה לכולם. לכל אחד יש מחשב אחר, כמות שונה של קבצים והרגלי שימוש שונים. יש כאלה שמעדיפים לאחסן את הגיבויים שלהם בכונן חיצוני, אחרים מעדיפים בענן, ויש כאלה שמשלבים בין השניים. מה שחשוב הוא להגדיר שיטה קבועה שתוכלו להסתמך עליה, ושמתאימה לסוג המידע והקבצים שאתם צריכים לגבות.

לפני שבוחרים כונן אחסון, שירות ענן או תוכנת גיבוי, עברו על כל הקבצים שלכם ואיספו את כל אלה שחשובים לכם – תמונות, סרטונים, מסמכים וקבצים אישיים. אם התמונות שלכם כבר מסתנכרנות אוטומטית עם OneDrive, iCloud או Google Photos, אז אין לכם מה לדאוג. עם זאת, כדאי מידי פעם לבדוק שהקבצים באמת נמצאים שם. שירותי ענן לא תמיד מגבים אוטומטית כל תיקייה ותיקייה במחשב, ולפעמים תיקיות כמו תיקיית ההורדות נשארות לא מגובות באופן אוטומטי.
ועוד משהו, אל תסמכו על עצמכם שתזכרו לעשות גיבוי בכל פעם מחדש. זה אולי נשמע פשוט, אבל כולנו מכירים את זה – היום אין זמן, מחר כבר שוכחים, ופתאום עוברים כמה חודשים ואז אתם מגלים שהגיבוי האחרון שעשיתם היה מזמן. לכן, מומלץ להגדיר גיבויים אוטומטיים, במידה ואפשר. כך, המחשב, כונן האחסון, תוכנת הגיבוי או שירות הענן יעשו את העבודה במקומכם ואתם לא תצטרכו לזכור כל פעם לחבר את כונן האחסון למחשב ולהעתיק אליו קבצים.
ויש עוד פעולה שמומלץ לבצע מדי פעם: לבדוק שהקובץ של הגיבוי באמת תקין. זה שיש לכם כונן אחסון עם תיקייה שנקראת 'גיבוי', לא בהכרח אומר שתוכלו לשחזר ממנה את הקבצים כשתצטרכו אותם. לכן, מומלץ לקחת מדי פעם קובץ גיבוי אחד ולנסות לשחזר אותו כדי לבדוק שהוא תקין. זה לוקח רק כמה דקות ויכול לחסוך לכם הרבה כאב ראש בעתיד, כשתצטרכו את הגיבוי.







