חברת אנת'רופיק (Anthropic) השיקה פרויקט חדש ומסקרן בשם "פרויקט עסקה" (Project deal), שבמסגרתו היא יצרה זירת מסחר סגורה עם סוכני AI שקונים ומוכרים מוצרים אחד לשני.
במהלך הניסוי, סוכני AI אוטונומיים גילמו גם את תפקיד הקונים וגם את תפקיד המוכרים, ניהלו משא ומתן וסגרו עסקאות על מוצרים פיזיים – בכסף אמיתי. מדובר בצעד נוסף שמראה כיצד סוכני AI עשויים להפוך בעתיד לשחקנים פעילים בכלכלה הדיגיטלית.
בחברה מבהירים כי עדיין לא מדובר במהפכה בקנה מידה רחב, אלא בניסוי ראשוני בלבד. הפרויקט הוגדר כפיילוט מצומצם לקבוצת משתתפים סגורה של 69 עובדי החברה, שבחרו לקחת בו חלק. כל אחד מהם קיבל כרטיס מתנה (גיפט קארד) שהוטען ב- 100 דולר, כדי שסוכני ה- AI שלהם יקנו וימכרו פריטים מעמיתיהם לעבודה.
בחברה הופתעו מההצלחה של הפרויקט
באנת'רופיק לא הסתפקו בזירת מסחר אחת, אלא הפעילו שלוש זירות נפרדות, שכל אחת מהם התבססה על מודלים שונים. אחת הוגדרה כ- ”אמיתית”, ובה כל המשתתפים יוצגו על ידי המודל המתקדם ביותר של החברה, והעסקאות שבוצעו בה אף כובדו בפועל לאחר סיום הניסוי.
שלוש הזירות הנוספות שימשו כפלטפורמות מחקר, שנועדו לבחון דפוסי התנהגות שונים של הסוכנים, להשוות ביצועים בין מודלים ולנתח כיצד משתנים כללי המשחק כשהבינה המלאכותית היא זו שמנהלת את המסחר.
בחברה ציינו כי הם הופתעו מרמת היעילות של הפרויקט, שהצליח לייצר לא פחות מ- 186 עסקאות שונות, בהיקף כולל של יותר מ- 4,000 דולר. למרות שהנתונים הללו מגיעים מסביבה ניסיונית סגורה, הם מראים כיצד סוכני AI לא רק מסוגלים לנהל אינטראקציות מורכבות, אלא גם איך הם מנהלים פלטפורמת מסחר אמיתית, בקצב ובהיקף שלא היו מביישים פלטפורמות מסחר קטנות.
הסוכנים החכמים יותר סחרו טוב יותר
עוד פרט מעניין שעלה מהניסוי: כשהעובדים השתמשו בסוכני AI “חכמים יותר”, הם קיבלו תוצאות טובות יותר. כלומר, קנו במחיר זול יותר או מכרו במחיר יקר יותר. אבל מה שהפתיע את החוקרים של החברה הוא שרוב העובדים שקיבלו סוכני AI "נחותים" בכלל לא שמו לב לזה.
בנוסף, באנת'רופיק גילו שההנחיות (פרומפטים) הראשוניות שניתנו לסוכנים כמעט לא שינו את התוצאה – לא את הסיכוי למכור ולא את המחיר, מה שמצביע על כך שההתנהגות של הסוכנים עצמם היא זו שבאמת קובעת איך העסקה תיסגר.
